העולם של יחסי עובד מעביד הוא עולם מורכב מאוד. מצד אחד, החוק מגדיר באופן ברור מה הם יחסי עובד מעביד ומצד שני יש כל מיני סוגים של מערכות יחסים אשר אינן מערכת יחסים קלאסית של יחסי עובד מעביד ועדיין בית הדין יקבע כי התקיימו יחסי עובד ומעביד ויחיל את החובות על המעביד לפי חוק. כך למשל במקרה של עובדי קבלן. עובדי קבלן לא נהנים מזכויות עובדים משום שהם בהגדרה לא עובדי חברה אלא עובדי קבלן – כשמם כן הם. עם זאת, יש מקרים שבהם מעסקים מנסים לתחמן את המערכת וליצור מערכת יחסים של עובדי קבלן על מנת לא לשלם לעובדים את הזכויות שמגיעות להם כעובדים שכירים אבל בפועל עובדי הקבלן יהיו עובדים של החברה לכל דבר ועניין. בגלל שהיה מדובר בתופעה שכיחה ולא הוגנת יצאה הלכה מחייבת של בית הדין הארצי שבה נכתבו הכללים שלפיהם יבדקו האם התקיימו יחסי עובד מעביד או לא. כך למשל האם העובד היה מגיע לחברה או בית העסק או שעבד מהבית (או כל מקו אחר).
תנאי נוסף הוא במקרה שמדובר בעובד שהיו לו עוד מקורות הכנסה פרט לחברה שהעסיקה אותו כעובד קבלן (ואז הוא לא עובד של החברה) או שזו הייתה ההכנסה היחידה שלו. חשוב לזכור שאלו הם קווים מנחים אבל תמיד בודקים כל מקרה לגופו משום שחוזה העסקה הוא חוזה שצריך לכבד ולתת לאנשים להתקשר בחוזים כפי שהם רוצים ולא להתערב להם יתר על המידה. חוזים יש לכבד – זהו כלל גדול בעולם המשפט ולכן כאשר מתגלע סכסוך דואגים לפרש אותו בהתאם לכללים שנקבעו בהלכה הפסוקה ובהתאם לאומד דעתם של הצדדים. באופן זה יגיעו לפרשנות הטובה ביותר שהייתה לחוזה העסקה ואז הבדיקה של קיום יחסי עובד מעביד תהייה מהימנה יותר. חשוב מאוד להיות זהירים בקביעות לכאן או לכאן משום שלעיתים חוסר ההבנה של הצדדים עלול להוביל למצב שבו הם יתקשרו בחוזים ללא הבנתם ואז ייגרם לצדדים מפח נפש מיותר. לא סתם פתחתי בדברים שיחסי עובד מעביד הם יחסים מורכבים.
Post your comments